כאשר מדברים על פריסת סיבים אופטיים, קל לחשוב שהאתגר המרכזי הוא טכנולוגי. אלא שבשטח, התמונה מורכבת הרבה יותר. בכתבה שפורסמה ב"ניוז חיפה והקריות", ארי ברוקס, מנכ"ל קבוצת פוסידון זאוס, מסביר מה נדרש כדי להביא תשתית סיבים גם ליישובים מרוחקים ולנקודות שבהן תנאי השטח הופכים כל קילומטר למשימה בפני עצמה.
הכתבה פורסמה על רקע השלמת מכרז התמרוץ השלישי של משרד התקשורת, שבמסגרתו נבחרו חברות שיחברו יותר מ-29 אלף משקי בית באזורים מורכבים ברחבי ישראל. היעד הוא להגיע לנגישות לסיבים עבור 99.9% ממשקי הבית בשנת 2028.
לדברי ברוקס, חיבור יישובים מרוחקים עשוי לדרוש חפירות עומק, ציוד כבד והתמודדות עם טופוגרפיה מאתגרת ומרחקים גדולים בין בתי היישוב. לכך מצטרפים אישורי מעבר, תנאי מזג אוויר והצורך לתכנן מראש תשתית שתישאר אמינה לאורך זמן.
ומה יקרה כאשר כמעט כל ישראל כבר תהיה מחוברת? ברוקס מסביר כי אז יתחיל אתגר חדש: יצירת נתיבים חלופיים, שדרוג ציוד הקצה וחיזוק ההגנה על עורקי התקשורת המרכזיים.
קראו את הכתבה המלאה בניוז חיפה והקריות